זיכרון מאיבאדאן IBADAN
עוד לפני שהוא נכנס למשרד שלי, כבר ברור שצ'יף באלוגון אג'אנלאקוקו
Chief Balogun Ajanlakoko שרוי במצוקה היסטרית. הוא זקוק לעזרה דחופה. בתו היפה בת ה-19 קוקומו Kokumo שפירושה ביורובה 'זו לא תמות', נעלמה לפני יומיים. הוא כבר אירגן כשלושים כלי רכב שמחפשים אותה בכל פינה, ללא הצלחה. ביום ראשון בבוקר הלכה קוקומו לשוק של דוגבה Dugbe Market, את הגימל לא מבטאים, כדי לקנות קצת קסבה Cassava, פלנטיין ושבלולים, ומאז נעלמו עקבותיה. זה כמובן מעורר בלגן של ממש !Wahala!
קוקומו היא בתו האהובה של הצ'יף והוא מודאג ביותר ובצדק, ובכלל לא בטוח שהשם שנתן לה יגן עליה. כולם באיבאדאן, כולל הצ'יף, מכירים את מה שהתרחש כאן שנתיים קודם לכן. נערה בת 12 נחטפה בדיוק בשוק דוגבה, את הגימל לא מבטאים, וגם אז, החטיפה התרחשה ביום ראשון.
המשפחה של הנערה שנחטפה אז, חיפשה אחריה בכל מקום במשך שבועות. תוך כדי החיפוש, פגשו במקרה איזה נהג טוסטוס, אוקדה Okada שהצביע לכיוון יער סוקה Soka Forest, שליד איבאדאן. כמה מקרובי הנערה נכנסו ליער סוקה וגילו מחבוא של קלטיסטים Cultists שמשתמשים בפריטי אנוש לקיום טקסים חשובים. חשובים להם. שבע עשרה גופות בדרגות ריקבון שונות היו מפוזרות מסביב למחבוא. גולגולות ועצמות בכל פינה. בזמן שצוות החיפוש הגיע לשם שמונה אנשים עדיין נשמו, קשורים בשרשראות, מטושטשים פאטאפאטא Patapata מבולבלים מהלם וטראומה ומיובשים. המחפשים הבינו מייד שמדובר במחבוא של קלטיסטים לצורכי פולחן, ואולי גם לצורכי הטקסים של האג'ה פופה Aje Pupa המכשפה האדומה. בניגוד לאג'ה פונפון Aje Funfun המכשפה הלבנה, שנחשבת למכשפה טובה שלעולם לא פוגעת באנשים, האג'ה פופה נחשבת למכשפה מסוכנת, כיוון שיש לה את היכולות להרוג, לשתות דם ולאכול בשר חי. זו המסורת.
מובן שאג'ה פופה לא מקיימת את הפולחנים הללו סתם כך להנאתה. מטרת הטקסים היא, כמובן, לעזור לאנשים בענייני בריאות, כמו להקל את כאבם של חולים מכובדים, בעיקר זקני הקהילה. חשוב מאוד. עזרה וכבוד לזקנים זו חובה מוסרית וערך עליון אצל היורובה, ועל מנת לדייק, בכל ניגריה. ערך חינוכי עליון.
תוך זמן קצר מאות צעירים זועמים מהסביבה שוטפים את המחבוא של הקלטיסטים וסביבתו, מוציאים את זעמם על אלו שגרים בסמוך למקום, שסביר להניח שידעו מה התרחש שם. או שלא ידעו. הזועמים הצעירים שוחטים כמה רועי בקר משבט הפולאני Fulani Herdsmen וקוצרים את הבקר שלהם, כדי לאכול משהו. נוסף לכך, הם תופסים שניים שנמצאו בסביבה במקרה או שלא במקרה, מלבישים עליהם צמיגים משומשים ומדליקים. צדק מיידי! בטח שני קלטיסטים. או שלא. בכל מקרה, צדק מיידי חייב להיעשות ולהיראות מייד. את האג'ה פופה לא מצאו. מכשפה או לא!?
תושבי הכפרים על אדמת היורובה, בעיקר החקלאים, מאשימים את הרועים משבט הפולאני בנושאים שונים, אבל בעיקר בהרס השדות שלהם. הרועים הפולאנים מובילים בקר מהצפון, מדרום מדבר הסהרה ועד לאגוס. לאורך המסע הארוך, מאות קילומטרים, מובילים הרועים הפולאנים את הבקר דרך שדות של חקלאים שונים והבקר הצמא והרעב מחסל יבולים, כמו תירס, יאםYam , קאסאבה ועוד. הבקר חייב הרי לאכול משהו, כדי לשרוד את המסע הארוך. החקלאים והחוואים כועסים מאוד, כשהם מגיעים לשדות יום אחרי שהבקר של הפולאנים עבר אצלם. זהו עימות ישן נושן בין רועים וחקלאים שנמשך עד היום, בסביבות גן העדן שנקרא ניגריה.
ובכן, למכשפות תפקיד חשוב מאוד, ולא רק בנושאי הבריאות והקלה על כאבים שונים. מדי פעם מבקשים מהמכשפות גם עזרה בנושאים אחרים. לאחרונה, המקומיים באזור מבוהלים אחרי שהם צפו בטלוויזיה של האויינבו Oyinbo המקולפים. מדברים שם על כך שכתוצאה מעליית ה-CO2 באטמוספירה, יהיה אסון אקלימי. הם לא ידעו מה זה 2CO אבל זה נשמע להם מפחיד מאוד. אחד הצעירים בכפר אמר להם שהוא למד ש-2CO זה בעצם האוכל של הצמחים, ואם לא יהיה 2CO אז לא יהיה לצמחים מה לאכול ולא יהיה חמצן. הצעיר אומר להם, שכיוון שרק לצ'יף של הכפר יש טלוויזיה, משבר האקלים לא היה נורא עד עכשיו, לפחות לא כמו במקומות אחרים וגם שמשברי אקלים יש מאז שאובהטאלה Obatala השלים את בריאת העולם והם באים בדרך כלל בעונות היובש. מן הסתם הוא טוען, מאז שיש טלוויזיות המשברים הפכו לחמורים יותר, לפחות בעיני המקולפים. Wahala בלגן.
הכפריים בפאניקה וחוסר אונים. זקני הכפרים בסביבה יזמו פנייה לאג'ה פופה, שתנסה בעזרת הפולחנים שלה למנוע את הרס הכפרים על ידי השיטפון הגדול, כיוון שבוודאות העולם מגיע אל קיצו בקרוב, אחרי שהקרחונים בקטבים יימסו. משבר אקלים או לא? חלקם אפילו ראו באחד הערוצים של המקולפים ילדה מקולפת מאוד שמתארת במדויק איך יתרחש השיטפון הגדול ואיך יגיע השיטפון לכפרים שלהם. אולי אפילו קרחונים שלמים יגיעו, משהו שהם מעולם לא ראו בארץ היורובה.
אה-אה! הם מאמינים שהילדה הזו היא לא פחות מאג'ה פונפון Aje Funfun, מכשפה טובה, שמזהירה אותם מראש מפני האסון של משבר האקלים הנורא. בטוח. הרי לא סתם מראים אותה בטלוויזיה של המקולפים.
צ'יף באלוגון אג'נלאקוקו מכנה את משבר האקלים – משבר הבערות או משבר הבורות! מי יודע?
מובן שהאג'ה פופה תעשה כל מה שאפשר, כדי לעזור לקהילה ועומדים לרשותה טקסים מוכחים, שונים ומגוונים. בחלקם האג'ה פופה נזקקת לחלקים פנימיים בעיקר של צעירים וצעירות, במיוחד אם צריך למנוע את 'אסון האקלים', שהאג'ה פונפון המקולפת הזהירה את כולם מפניו בטלוויזיה. וואהאלה!Wahala
כשאחיה של הנערה בת ה-12 מגיע למחבוא של הקלטיסטים ושל האג'ה פופה, הוא מצליח לזהות את הנעליים של אחותו. זה כל מה שנשאר ממנה. אז עכשיו, כשקוקומו נעלמה, כולם חוששים לגורלה ואביה, צ'יף באלוגון אג'נלאקוקו, היסטרי.
צ'יף באלוגון אג'נלאקוקו הוא מנהל בכיר במפעל קוקה קולה באיבאדאן. הוא אישיות מרשימה וסוחב איתו בינה מרשימה ורמת אינטליגנציה גבוהה, שזה אומר שיש לו יכולת הבנה גבוהה של המציאות מסביב, שזה מן הסתם מצרך נדיר ביותר בכל האנושות. תמיד היה מעניין לשמוע אותו מדבר על דא ועל הא ולפעמים גם על נושאים אחרים, ותמיד הצלחתי ללמוד ממנו משהו. הפכנו לחברים מאז שהוא הופיע יום אחד במשרדי בדרך אויו Road Oyo מול האוניברסיטה של איבאדאן, להציג את עצמו בתואנה חסרת חשיבות שאני לא זוכר. הוא שאל אותי אז: "מי השף הכי טוב בעולם?" וענה: "הרעב!" הוא היה מרוצה מהתשובה שלו.
הצ'יף הוא יותר אוגה Ogah, אדון חשוב, מאוקנרין Okunrin, סתם אדם, ואפשר גם לומר שהוא אוגה אגבה, אדון גדול. באלוגון ביורובה, פירושו 'מצביא גדול'. כדי להדגיש את מידותיו, לובש הצ'יף אגבדה Agbada שמגדיל את המפרט שלו למידות גדולות יותר. למידות גדולות יש יתרון, כשצריך לנהל משא ומתן. כל משא ומתן.
אני מקבל את הצעתו ללכת למסעדה בקוקודום Kokodome בלי לצייץ. אנחנו יושבים בספסל האחורי של פיג'ו 404 תכלת, קופצים ומיטלטלים על פני הבורות בכבישים המשובשים של איבאדאן, מלהגים על עניינים שונים ולפעמים משנים את הנושא, כאשר הצ'יף מכוון את בולאדה Bolade הנהג, איך להגיע לקוקודום.
בולאדה לא מכיר טוב את המסלול לקוקודום וגם לא את הסמטאות של איבאדאן, לכן מדי פעם מכוון אותו צ'יף באלוגון עם: סע ישר, סע ימינה Lo Otun, סע שמאלה Lo Osi, ותיזהר! הכול כמובן במטרה להגיע לקוקודום. אנחנו מסתובבים ימינה ושמאלה כבר שעה במרכז איבאדאן, ואני תוהה אם צ'יף אג'נלאקוקו יודע איך מגיעים למסעדת קוקודום, או אם בכלל יש מסעדה כזו. מגיעים שוב לצומת שהיינו בה כבר שלוש פעמים, וצ'יף אג'נלאקוקו אומר לבולאדה: "סע שמאלה." עכשיו בולאדה עוצר לרגע, מסתובב אחורה ופונה לצ'יף כך:
"אוגה סיר Ogah Sir, האם אתה מתכוון שמאלה לצד הזה? או שמאלה לצד השני?"
הצ'יף משנה את שיטת ההכוונה ועובר להשתמש באצבעות.
מתקרבים לצומת עם רמזור ובולאדה מתלהב: "תראו, תראו, תראו, כמו לונדון!" באותם ימים לא היו רמזורים באיבאדאן. צ'יף באלוגון אג'נלאקוקו מעדכן, שהמושל של מדינת אויו Oyo החליט להביא שני רמזורים. הוא היה בלונדון בשנה שעברה, והרמזורים האלה מצאו חן בעיניו מאוד. הרמזור באיבאדאן נראה כמו כל רמזור בעולם עם אור אדום, אור ירוק ואור צהוב, שמתחלפים מדי פעם לבד, בלי שמישהו מכבה ומדליק, וזה כמובן מופע מרהיב ביופיו. אלא שכאן באיבאדאן, אומר הצ'יף, הרמזור הוא ניגרי קצת. יש לו אור אדום, אור ירוק, אור צהוב ושוטר כחול. תפקידו של השוטר לבלבל את הנהגים, אחרת מי צריך את השוטר.
אני שואל את הצ'יף: "אם יש רמזור, למה צריך שוטר במקום?" הצ'יף אומר: "הנהגים באיבאדאן עדיין לא יודעים להתנהל עם הרמזור, אז בינתיים השוטר עוזר להם. הוא שוטר מנוסה מאוד." מובן שנוכחותו של השוטר מאטה במקצת את התנועה, ולמעשה מייצרת גוסלו Goslo שזה פקק תנועה אדיר, שסותם את כל מרכז איבאדאן לשעות ארוכות. ואם זה לא מספיק, אומר צ'יף באלוגון, אם השוטר לא מרוצה מאחד הנהגים, אז הוא יעניש את הנהג במקום בצורה מכובדת. איך השוטר מעניש את הנהג? אני שואל את הצ'יף, והוא עונה: זה נקרא צדק מיידיIdajo Ese .
לפעמים השוטר מוציא לנהג את האוויר מהגלגלים על המקום ולפעמים הנהג יורד לשלושים שכיבות סמיכה, בפיקוח של השוטר. אני מתפלא: "זה רק מגדיל את הגוסלו."
"נכון" אומר לי הצ'יף, "אבל הנהגים חייבים להיענש באופן מיידי. שאר הנהגים חייבים לראות מייד שיש צדק מיידי." לכן לחצות רמזור ניגרי כזה יכול לקחת הרבה זמן בעיקר כשהכביש ריק, כי כשהכביש ריק יש לשוטר יותר זמן לטרטר נהגים בצורה מכובדת.
בסוף אנחנו נוחתים בקוקודום, שזו מסעדה עם מטעמים מסורתיים נוסח היורובה ותפריט לבנוני. המסעדה בבעלותם של שני לבנונים צעירים. הזמנתי מרק אפו רירו Efo Riro שזה מרק ירקות, יורובה סטייל. המלצר שאל אם אני רוצה את המרק קטן או גדול. בלי להסס אמרתי גדול. בגלל הרעב שצברתי בזמן הניסיונות להגיע לקוקודום, אני מקבל בקלות החלטות בלתי צפויות. וכך, אחרי כעשר דקות מופיעה חבורת מלצרים עם "אפו רירו" גדול. לא גדול, ענק. הרבה יורובה רעבים יכולים לשבור את רעבונם עם המנה הזו.
באלוגון אג'נלאקוקו אומר לי, שאני איש טוב שאני מזמין "אפו רירו" לכל הנהגים שממתינים מחוץ למסעדה, וגם שכדאי לי לבדוק כמה זה בדיוק 'גדול' וכמה זה 'קטן' וככה להתאים את הציפיות שלי. ציפיות! "ציפיות משפיעות על ההחלטות שלנו," הוא אומר. "קבל ממני עצה," הצ'יף מוסיף, "אם אתה לא מרוצה מהמצב ומהמציאות, תתאים את הציפיות שלך. קל יותר להתאים ציפיות מאשר לשנות את המציאות. תחשוב על זה."
אני מזמין דודו Dodo שעשוי מפלנטיין Plantain וצ'יף באלוגון מזמין אסון Asun שעשוי מבשר עז. הצ'יף לבוש אגבדה Agbada מרשימה, ואני שואל אותו איפה אני יכול לקנות אגבדה כזו. הוא אומר שייקח אותי לשוק. "מוצא חן בעיניך, הא?" אומר הצ'יף, "אף פעם לא הסתדרתי עם האופנה של המקולפים. הכי חשוב זה ללבוש משהו נוח. אפילו את התחתונים עדיף ללבוש עם התפרים והפתקים החוצה. נעים יותר. חוץ מזה מי צריך תחתונים.
אתה יודע שאשתי נמצאת בלונדון כבר שלוש שנים עם הבן שלי שלומד שם. לפני שנתיים ביקרתי אותם. אשתי נזפה בי, כיוון שלמכנסיים שלי היו כיסים אופקיים במקום כיסים אנכיים, כפי שהיה נהוג באותו זמן. הלכנו לקנות מכנסיים, כמו שמקובל עם כיסים אנכיים. לפני חודש הייתי בלונדון עם המכנסיים שהיא קנתה עם כיסים אנכיים, והיא שוב נזפה בי. היא טענה שאי אפשר ללכת יותר עם כיסים אנכיים. היום רק כיסים אופקיים. יופי הוא יחסי לזמן! אומר לי הצ'יף.
"אגב, המקולפים בלונדון אוהבים את הנשים שלהם רזות מאוד, הן לא ישרדו אצלנו באיבאדאן. אנחנו אוהבים אותן בריאות וגדולות. יופי הוא גם יחסי למקום," הוא אומר.
אתה צודק, צ'יף. מושל של אחת המדינות כאן בניגריה, היה ממנה את השרות שלו לפי הגודל שלהן. הוא נמשך לאלה שיכולות לשרוד, גם אם אין מה לאכול, במשך שנה. אחת השרות שלו באה לביקור בארץ הקודש. ירדנו לים המוות לראות את הפלא. בסביבות גובה פני הים, ראינו גמל עם רועה בדואי. הבדואי הזה מתפרנס מתיירים שעושים סיבוב קצר על גב הגמל. זה מצא חן בעיני המדאם השרה. אלו שגרים במדרונות של ים המוות לא ישכחו לעולם את הצרחות של הגמל המסכן. רורורורורורורורורו!!! הצרחה של הגמל הרעידה את כל האזור. הרועה הבדואי נכנס לטראנס של פאניקה. בלגן. כבוד השרה התיישבה על גב הגמל. למושל אולי אין מגבלות, אבל לגמל יש.
ואם זה לא מספיק, בעבר רוב הנשים בהודו לבשו סארי. סארי הוא בגד הודי מסורתי עם בד שנכרך על הגוף מעל חולצה וחצאית. היריעה תלויה מהמותן, עוברת מעל כתף אחת ונכרכת אחורה. הפטנט הוא להשאיר את צידי הבטן חשופים עם כמה שיותר כפלי שומן. ככל שיש יותר כפלי שומן, כך עולה יופייה. יופי הוא גם יחסי למקום.
אז מה זה יופי? בכלל יש דבר כזה?
סוף סוף מגיע האוכל, הדודו והאסון. הזמנו גם צ'פמן Chapman לעת עתה.
צ'יף באלוגון מספר שאבא שלו הסביר לו פעם על היחסיות של הזמן באוגבומושו Ogbomosho. כשאתה עובד בשדה של הקסבה, אתה מתחיל בשעה 06:00 ועובד שבע שעות, כדי לגלות שהשעה עדיין .08:00 לעומת זאת, כשאתה עובד באיבאדאן, בחברה הקבלנית הזו, אתה מתחיל בשעה 06:00 ואחרי עשרים דקות, כשאתה מסתכל על השעון, אתה מגלה שהשעה כבר 08:00. הזמן הוא יחסי, תחשוב על זה.
אני נזכר בתבונתו ובבינתו המרשימה של הצ'יף מהארוחה הראשונה בקוקודום. אינטליגנציה גבוהה. מבין את החיים. מעניין. נעשינו חברים. הפכתי להיות חלק ממשפחתו, שזה כבוד גדול מאוד אצל היורובה. כשהוא מופיע אצלי במשרד בבוקר ההוא, הוא בהיסטריה. קוקומו היפה והנבונה היא בתו האהובה. הוא יעשה הכול כדי לאתר אותה. אני מנדב שני רכבים לחיפוש.
אי אפשר לדעת למה לצפות, כשהגורל מתגלגל לידיים של קלטיסטים, של האג'ה Aje או של הג'וג'וJuju ? כמה חודשים מוקדם יותר, ביקרתי את אלהג'י טולולה Alhaji Tolula ידיד שלי.
על דלת הכניסה היה תלוי זין מיובש. ברור של גבר. לאישה אין זין. או שיש.
"אלהג'י," אני שואל אותו, "מה זה תלוי לך בכניסה?" "אה!" אלהג'י עונה, "זה נגד הג'וג'ו של אשתי. היא עושה לי בלגן Wahala. שלחה לי ג'וג'ו. אני מתעורר באמצע הלילה וציפורים שחורות תוקפות אותי. אני יודע שאשתי שולחת אותן. היא נהייתה אג'הAje , מכשפה. הלכתי לאג'ה פונפון Aje Funfun, מכשפה לבנה טובה והיא יעצה לי לתלות זין מיובש על דלת הכניסה. הג'וג'ו פוחד מזין מיובש, לפחות זה מה שטוענת האג'ה פונפון. מאז שתליתי את הזין, הציפורים השחורות של הג'וג'ו לא באות בלילה ואני ישן בשקט."
"אלהג'י, לא ידעתי שאתה מאמין בג'וג'ו," אני אומר לו.
"בשום פנים," הוא אומר, "לעולם, לעולם לא אאמין בג'וג'ו. הם לא טובים. אני מאמין באללה"
"האם גם אני צריך לפחד מהג'וג'ו?" אני שואל את אלהג'י.
"ובכן," הוא עונה, "הג'וג'ו יכול להפחיד אותך רק אם אתה מאמין בקיומו."
"איפה השגת זין מיובש, אלהג'י?"
"בשוק דוגבה Dugbe Market, את הגימל לא מבטאים.
אז עכשיו, עם היעלמותה של קוקומו, אני מבין מההסבר של אלהג'י טולולה איך ואיפה ניתן להשיג חלקים שונים בשוק של דוגבה.
למוחרת, אחד המחפשים רואה צעירה מבולבלת פאטאפאטא Patapata, מלוכלכת, משוטטת ללא כיוון בשוק של דוגבה. אחרי כמה שאלות, הוא מבין מייד שמדובר בקוקומו היפה שלנו. קוקומו נמצאה, אבל מתקשה לתפקד למשך שלושה ימים. ואז, כשהיא מתאוששת קצת, היא מספרת לנו מה קרה לה.
קוקומו הלכה לשוק של דוגבה Dugbe Market, בלי הגימל, לקנות קסבה Cassava ושבלולים גדולים. איך שהיא ירדה מהאוקדה Okada, טוסטוס, עצר לידה רכב טויוטה היילאקס לבן ושלושה צעירים רצו אליה, תפסו אותה והעמיסו על הטויוטה היילאקס. הם הביאו אותה לג'ונגל, לתוך היער הטרופי הסבוך. היא לא יודעת איפה זה היה. הייתה שם בקתה מבודדת ומוסתרת. הם קשרו אותה בשרשראות ברזל לאדמה. היא מעריכה שהיו שם עוד עשרים אנשים קשורים וכלואים במצבי הישרדות שונים. היא זוכרת במעומעם איך למוחרת הבחורים האלו לקחו שניים מהבקתה. נדמה לה ששמעה זעקות. בכל אופן הם לא חזרו, היא חושבת.
ביום השלישי הם לקחו אותה לתוך הג'ונגל, לתוך הסבך למרחק לא גדול. קוקומו אומרת שלא הרגישה כלום. הלם. טראומה. הם העמידו אותה מול אישה זקנה מפחידה נורא, שנראית לגמרי אג'ה פופה Aje Pupa, מכשפה מסוכנת. האג'ה פופה סיפרה לקוקומו שהיא כאן כדי לעזור לאוגה חשוב מאוד, שהוא צ'יף באחד הכפרים. הוא סובל מכאבים וחייבים לעזור לו. האג'ה פופה שאלה את קוקומו, אם היא מוכנה לעזור לצ'יף החולה. קוקומו הסכימה ללא היסוס. האג'ה פופה אומרת לה שהיא צריכה את הקיבה שלה.
"בת כמה את?" שואלת האג'ה פופה את קוקומו. "בת 19."
"אה-אה!" מגיבה האג'ה פופה. "יש לך הוכחה?" למזלה של קוקומו הייתה לה פיסת נייר, כמו תעודת זהות עם תאריך לידה.
האג'ה פופה זועמת על הצעירים. "אמרתי לכם להביא לי ילדה בת 12 ולא אישה בת 19.
אה-אה! כמעט פגענו בה סתם. אני צריכה קיבה בת 12. קחו את האישה הזו ממני, ותביאו לי בת12."
אז הם לקחו את קוקומו ההמומה בטויוטה היילאקס לבנה וזרקו אותה בשוק של דוגבה, בתקווה שתמצא את דרכה חזרה למשפחה. תחת הטראומה וההלם, קוקומו לא הצליחה לתפקד, עד שאחד המחפשים גילה אותה.
חצי שנה אחרי שקוקומו התאוששה, היא החליטה ללמוד להיות אחות בעיקר כדי לעזור לתושבי הכפרים הזקנים ולטפל בכאבים שלהם גם בלי קיבה של נערות בנות 12.
היא ממליצה לכולם ללכת עם תעודה מזהה שמראה את שנת הלידה. חוץ מזה, אם את בת 19, עדיף שתיראי בת 19 ולא בת 12.
צ'יף באלוגון אג'נלאקוקו אומר לי: "אתה רואה איך השם שנתתי לה, קוקומו, זו לא תמות, הגן עליה."
הוא רואה שאני תוהה ומסכם: "לא צריך בינה ואינטליגנציה, כדי לקדש אמונות."