אבטיחים בבודיג'ה BODIJA
אבופפו תמיד מספק תלונה כזו או אחרת כדי לשמר עניין בחיים. אחת התלונות המקוריות שלו, שלא לומר אורגינלית, הייתה: למה אין אבטיחים באיבאדאן (IBADAN)? זה מה שהוא שואל אותי סתם ככה באחד הערבים. בדרך כלל התלונות של אבופפו באות בערב.
מאותו הערב שבו אבופפו מתלונן בעניין האבטיחים, קרויות אוזניהם של דיירי ה"רווקיה", כפי שמכונה הצימר בניגריה, לקלוט כל פיסת מידע בקשר לאבטיחים בדרום מערב ניגריה.
וכך, שמועות שונות מתעופפות, ללא כיוון מסוים, על חווה חקלאית ניסיונית של הולנדים מקולפים שמנסים לגדל אבטיחים, אי שם ליד אוגבומושו OGBOMOSHO. שום דבר לא עובר מהר יותר משמועות בניגריה, בעיקר שמועות מרעננות על אבטיחים.
אחרי חקירה מאומצת, אבופפו מצליח להשיג אבטיח חיוור, שלא הזכיר לנו כלל אבטיחים אדומים מהעמק. למעשה אבופפו היה כל כך מאוכזב מהאבטיח, ששקל להפסיק לטוס עם KLM. את האבטיח הוא כבר לא אכל. במקום לאכול את האבטיח, הוא לקח כמה גרעינים ושם אותם בחצר מאחורי הרווקיה.
אבופפו מספר לי שהוא ניקה מעשבים שטח קטן, מאחורי הרווקיה בבודיג'ה הישנה (BODIJA OLD) וביראת כבוד הניח את זרעי האבטיח.
באופן כללי – אומר אבופפו - אני מתנגד למונח "עשבים" כיוון שיש בזה עלבון וזלזול בצמחים רגילים בכלל, ובצמחים מקומיים בפרט. בהגדרה, "עשבים שוטים", אלו צמחים חכמים שצומחים בשטח שלהם, אלא שזה בניגוד מוחלט לרצונם של 'בעלי הגינה.' למעשה, ל"שוטים" האלו יש פרחים ופרי והם צומחים ללא עזרה מצידנו, כיוון שזה אזור המחיה שלהם. אבל, כיוון שבעלי גינות לא אוהבים את הצמחים הללו, הם קוראים להם "עשבים שוטים". הם לא "שוטים" בכלל.
כאשר יועצים מתכננים נוף או גינה, עדיף שישתלו ויזרעו צמחים מקומיים ולא יביאו צמחים שהחרקים והציפורים לא מכירים. צמחים מיובאים גורמים לבלבול במערכת האקולוגית. מתסכל – מסכם אבופפו.
בימים ההם, ניגרי טוב, לא שתל פרחים בגינה. לא מאחור ולא מקדימה, לשום מטרה, לא ליופי ולא לקישוט. בעיקר לא לקישוט. ניגרי טוב וחכם, אם יש לו קצת קרקע, ישתול תירס, קסבה, פופו, ואולי גם אבטיחים.
אם יש לניגרי קצת קרקע הוא ישתמש בקרקע למטרה מועילה וחשובה. אחרי הכול, זו ניגריה, ולא איזו ארץ של אנשים מקולפים OYINBO. בניגריה מנצלים את השטח לגידול מזון, כדי לשרוד. כדי לחיות!! ואוכל יותר חשוב משושנה צחורה.
באירופה, ארץ המקולפים, המטרה היא לחיות יותר טוב!! אוכל יש בחנויות, לכן בגינה יש פרחים.
בניגריה המטרה החשובה ביותר היא לחיות!!
ההבדל בין "לחיות" לבין "לחיות יותר טוב" הוא הבדל עצום. עולם שונה, כמעט הפוך. ערכים שונים בכל התחומים.
בחזרה לאבטיחים. במערב ניגריה הכול גדל מהר. הלחות גבוהה, חם וטרופי. למשל, באחד הימים, המגירה במשרדי לא נפתחה. התברר שמאחד החיבורים יצא שורש או ענף. מפחיד.
הגשם באזור איבאדאן הוא חזק ורק מי שגדל שם יודע מתי הוא בא, ואיך הוא מתנהג. השמים כחולים ונקיים, חם, ולפתע קופצים עננים שחורים ושופכים מים.
זרעי האבטיח נבטו מהר מאוד, אבל לשם בטחון, ביקשתי ממאדאם אפוננו Apunanwu, הטבחית, להשקות קצת את הנבטים בצהרים, כדי שלא יתייבשו בחום. זה חשוב מאוד. אני סומך על מאדאם אפוננו שתשקה את הנבטים כל יום בסביבות הצהריים, בערך.
מאדאם אפוננו היא אישה עבה, מסורה ועובדת קשה בניקיון הבית והכנת אוכל בסטנדרט גבולי. היא מומחית ובעלת ניסיון רב בהכנת אוכל, שרק בתנאים מסוימים הוא גם אכיל.
העבודה ברווקיה לא קלה למאדאם אפוננו. יצרני הדלתות לא התחשבו במידותיה של מאדאם אפוננו כשהם תכננו את הפתחים של הדלתות, והיא משתחלת בקושי במעברים מחדר לחדר.
חלק מהמידות של מאדאם אפוננו מושפעות באופן כזה או אחר מהרגלי הטעימה שלה. כטבחית מנוסה ואחראית, היא השתדלה מאוד להימנע מאוכל טעים, ולכן טעמה את התבשילים בזמן ההכנה ואחרי ההכנה, כפי שעושים שפים גדולים.
מאדאם אפוננו נזקקת ללא פחות מ 50% מהאוכל שהיא מכינה כדי לוודא שהאוכל לא טעים. לפעמים, בחוסר ברירה, כשהאוכל יצא טעים במקרה, היא טועמת 100% מהאוכל, וכך מתפתחת מאדאם אפוננו לממדים מרשימים, שלא לומר מבהילים.
המידות של מאדאם אפוננו יצרו יתרונות שונים, במיוחד כשאפוננו הולכת לשוק, ובמיוחד בשוק של דובה DUGBE (לא מבטאים את הגימל). נשות השוק, חלקן עם מידות משלהן, יהססו מאוד לפני משא ומתן אגרסיבי עם מאדאם אפוננו. צריך לזכור שכול רכישה באיבאדאן, ולו הקטנה ביותר, כפופה למשא ומתן ארוך ומייגע שעל פיו נקבע המחיר. אבל, עם אפוננו היה למשא ומתן אופי ידידותי והיה מרגש להבחין שנשות השוק מכבדות את מאדאם אפוננו בשל מידותיה הטובות. למה לקחת סיכון מיותר.
בכלל, מאדאם אפוננו היא אישה אינטליגנטית, זאת אומרת שיש לה יכולת הבנה טובה. היא רודפת אחרי כל ג'וק שהיא רואה, כאילו זה ממבה ירוקה. אבל, היא לא מבינה איך הג'וק חוזר אחרי שהיא כבר מעכה אותו כמה פעמים. כבר חודשיים שהיא מועכת את הג'וק הזה, וכל יום הוא קם לתחייה וחוזר.
אבופפו מספר לה כך: ג'וקים קיימים כ 320 מיליון שנים. הם כל כך מוצלחים שהם מצליחים לשרוד בסביבות שונות, מהקוטב ועד קוו המשווה. לצורך השוואה, בני אדם כמונו קיימים בערך 200 אלף שנים. מעט מאוד באופן יחסי. זה מראה שהג'וקים מצליחים לשרוד אפילו מול האויב הגרוע ביותר שלהם, האדם.
מאדאם אפוננו פוקחת עיניים. אבופפו אומר לה שאנשים נלחמים בג'וקים הרבה שנים, מלחמות כימיות וביולוגיות, שעולות מיליארדי דולרים, ולא מצליחים לחסלם. הם יותר מדי מוצלחים. יש אומרים שהם מהבודדים שישרדו מלחמה גרעינית.
אבופפו אומר שאפילו אם ייקחו את 100 המדענים המוכשרים ביותר, יתנו להם 10 שנים ו 100 מיליארד דולרים, הם לא יצליחו לייצר ג'וק חי. הג'וקים יותר מדי מתוחכמים ומורכבים. צריך לתת להם את הכבוד שמגיע להם. מאדאם אפוננו בהלם.
בדרך כלל אני מגיע לרווקיה לארוחת צהרים בסביבות השעה אחת אחרי הצהריים. זה היה יום חמישי, יצאתי מהמשרד ובדרך, אומר לי הנהג שהוא רואה ענן עצבני חשוד.
הנהג אומר שהוא מכיר את הענן הכבד הזה טוב, ושהענן הזה היה כאן לפני שלושה שבועות וכבר אז הענן הזה לא מצא חן בעיניו. ועכשיו הענן הזה ניראה עוד יותר מפחיד. הנהג מבין טוב מאוד בעננים כבדים ומכיר חלק מהם אישית.
הנהג הזה נולד ארבע פעמים בחסות האביקו ABIKU, הג'וג'ו שגורם לילדים קטנים להיוולד, למות, ושוב להיוולד, כך מספר פעמים, עד שהג'וג'ו מרוצה מהתוצאה.
בלי הקדמות מיותרות הענן השחור והכבד שופך את הסחורה שלו על בודיג'ה. מבול רוגז ורועש ניתך מכל כיוון. הרעש מהגשם שניתך על גג המכונית לא מאפשר לי לשמוע כלום פרט לרעש. תוך דקות הכביש מלא בזרימות חזקות, צידי הכבישים נשטפים, המדרכות הופכות לנחלים. קשה לצאת מהמכונית במבול כזה.
מגיעים לבית, אני הולך ישר למטבח. מאדאם אפוננו לא במטבח. התחלתי לחפש אותה ולקרוא לה מאדאאאם ....!! מאדאאאאם ...!! מאדאאאם ...!! ואין מאדאם. אני מתחיל לדאוג. מאדאם אפוננו תמיד נמצאת במטבח טועמת את האוכל שהכינה.
בלי משים אני מרים את הווילון במטבח ורואה אותה. המאדאם עומדת בחוץ, במבול נורא, מעל הנבטים של האבטיח ההולנדי, ספוגה במים, מחזיקה בידה השמאלית קומקום כחול מפלסטיק, ומשקה את נבטי האבטיח. חשוב מאוד שלא יתייבשו.
וזה סוף הסיפור.
אלא שמאדאם אבופפו נאלצה לנסוע אל משפחתה במדינת אנמברה (ANAMBRA STATE) וזה אילץ אותי להשקות את הנבטים כל יום בצהריים. תוך ארבעה ימים התייבשו הנבטים ונבלו.
אתה חייב להשקות את הנבטים גם בגשם. זה בשביל הג'וג'ו (JUJU). WAHALA NAWOW,