הכתב הניגרי
פרופסור אוגונלייה שאקאלה Ogunleye Shakale מספר לי שהוא מלמד אווירונאוטיקה באוניברסיטת איבאדאן Ibadan . הסיבה לווידוי של הפרופסור היא רצונו העז שאעזור לו למרוח שכבת אספלט על פני דרך הגישה לבית שלו, שנמצא על גבעה מעל שכונת סאלאמי Salami Estate בבודיג'ה החדשה New Bodija במיוחד שאנחנו לקראת עונת הגשמים המתקרבת.
מובן שאני לא יכול לעזור לפרופסור שאקאלה, אבל אנחנו נהנים לשוחח והופכים לידידים. הוא אדם נפלא, גם אם יש ספק לגבי האותנטיות של תואר הפרופסור שהוא מנכס לעצמו. הוא לבוש היטב בחליפת שלושה חלקים כהה, עם מטפחת אדומה תקועה בכיס הז'קט בצד שמאל. האנגלית שלו מעולה, תודות לזמן ששהה בלונדון, לדבריו. הוא מתאמץ לדבר במבטא בריטי ללא הצלחה, כמובן.
עד היום אני תוהה כיצד מצליח פרופסור שאקאלה להזדחל למשרדי, כשיש הנחיה ברורה לשומר בשער לא לאפשר כניסה למי שלא הוזמן ובאופן מיוחד אם הוא פרופסור מאוניברסיטת איבאדאן. אבל בדיעבד אני שמח שהפרופסור הצליח להשתחל פנימה, וכך אנחנו מחליפים מילים ומשפטים בתחומים שונים, בעיקר על דא ועל הא, אבל גם בנושאים אחרים.
ואז הפרופסור, שהוא מומחה לתעופה, מספר לי שיש לו פגישה בשבוע הבא בלאגוס עם כבוד שר התחבורה הניגרי, והוא מציע שאצטרף אליו. במקרה יש לי פגישות בלאגוס בשבוע הבא, ומתוך סקרנות אני נענה בחיוב להזמנה, בעיקר כי זה כבוד גדול לפגוש את כבוד שר התחבורה הפדראלי. לפחות עד שפוגשים אותו.
בשעה תשע בבוקר בלאגוס Lagos החמה והמהבילה, אני נוסע עם הפרופסור לאי לאגוס, שנמצא בעיר לאגוס, שנמצאת במדינת לאגוס. מאיקג'ה Ikeja ועד האי לאגוס לקח לנו ארבע שעות. בלי הגוסלו הרגיל של לאגוס זה לוקח עשרים דקות, אבל אין דבר כזה לאגוס בלי גוסלו Go-Slow כמו שאין גשם בלי עננים. למעשה, יש סיכוי גבוה יותר שתראו גשם בלי עננים, לפני שתראו את לאגוס בלי גוסלו. גוסלו זו נסיעה איטית מאוד או בפשטות פקק, אבל פקק. כשאנחנו מגיעים למשרדו של כבוד שר התחבורה כבר אחת אחר הצוהריים.
הפרופסור מציג אותנו בפני המזכירה של כבוד השר, היא מציעה לנו לשבת ואומרת: "כבוד השר יגיע בכל רגע, מעכשיו".
Any now from moment!
חדשות טובות, אני מלמל לעצמי.
כרגיל, זה יום חם ולח ובחדר ההמתנה של כבוד השר יש שישה מזגנים. המזכירה אומרת שהמזגנים לא עובדים כבר שלוש שנים. הרצפה רטובה וכולם מזיעים, כיוון שלאגוס ממוקמת קרוב לקו המשווה, וזה אזור טרופי ואפשר ממש להישען על הלחות. גם לזמן קשה יותר לזוז. בשעה 14:00 שואל הפרופסור את המזכירה: "האם כבר שמעת מכבוד השר?"
והיא עונה לו: "כבוד השר יגיע בכל רגע, מעכשיו".
Any now from moment!
בחדר ההמתנה יושבים כ-15 אנשים, שמנהלים בינם לבינם שיחות על דא ועל הא, מסוג השיחות שעוברות ליד הקיר. אף אחד לא ממהר. אחד מתושבי לאגוס אומר לשכן שלו, שהאויינבו Oyinbo המקולפים יודעים כל כך מעט והפרופסור אומר לו: "נכון, אבל זה מספיק בשביל להרוס את העולם." וזה נכון, אני אומר לעצמי.
תושב לאגוס אחר מוסיף שככל שאנחנו יודעים יותר, אנחנו מבינים שאנחנו יודעים פחות. והשכן אומר לו נכון, וככל שנדע יותר, הסכנה לכולנו תגדל.
אז כמו שאתם מבינים, חדר ההמתנה של כבוד השר מספק דיונים מעניינים. השעה כבר 15:00 ואפילו מכובדים מלאגוס מתחילים לאבד סבלנות. הפרופסור ניגש למזכירה ומתעניין לשמה, ג'יבולה Jibola קוראים לה. ג'יבולה אומרת: "צריך סבלנות. כבוד השר יגיע בכל רגע, מעכשיו".
Any now from moment!
אני יוצא למסדרון, כדי להזיז עצמות ומפרקים ופוגש במקרה פנים מוכרות. אני מספר לו שאנחנו ממתינים מהבוקר לכבוד שר התחבורה ושהמזכירה שלו, ג'יבולה, אומרת שצריך סבלנות ושכבוד השר יגיע בכל רגע, מעכשיו.
Any now from moment!
הפנים המוכרות אומר לי: "זה נכון באופן כללי, אבל אני ממליץ לכם לבוא בעוד שלושה ימים. כבוד שר התחבורה נמצא כרגע בלונדון." הוא מוסיף וטוען, "שאין כאן כל סתירה עם מה שג'יבולה אומרת, צריך סבלנות, כבוד השר אכן יגיע בכל רגע, מעכשיו".
Any now from moment!
הפרופסור שוכן במלון זול באיקג'ה Ikeja ואני ברווקייה שנמצאת באילופג'ו Ilupeju . צריך סבלנות, אני אומר לעצמי. אני מנצל את הימים לראות רופא שיניים. רופא השיניים הניגרי בודק אותי ופוסק שאני צריך שבע סתימות. איך תוך מספר חודשים בניגריה, אני צריך שבע סתימות? בחיים לא הייתי צריך סתימה. אני מופתע, אבל רופא זה רופא. שבע סתימות? לא מוגזם? אני מתקשר לרופא שלי בארץ. הוא אומר לי: "כמו שאני מכיר את השיניים שלך, הרופא בניגריה יקדח לך שבעה חורים, כדי שיהיו לך שבע סתימות. הרי חייבים חורים בשביל לעשות סתימות."
פרופסור שאקאלה טוען שמספר הסתימות תלוי בצרכים של הרופא באותו זמן. למשל, ייתכן שיש לו הוצאות מסוימות והוא צריך קצת כסף, ניירות Naira . המימון שדרוש לו באותו השבוע, קובע את מספר הסתימות והחורים שהרופא קודח. חוץ מזה אי אפשר לעשות סתימות בלי חורים, את זה כל אחד יכול להבין, אפילו אם הוא מקולף חדש בניגריה.
אחרי בירורים שונים, התברר שכבוד שר התחבורה חזר לניגריה. צריך סבלנות, אני אומר לעצמי. אנחנו נוסעים שוב. ג'יבולה מתנצלת על זה שהמתנו זמן רב כל כך. כבוד השר הגיע. "אמרתי לכם שהוא יבוא בכל רגע," היא אומרת.
היא נכנסת למשרדו של כבוד השר ואומרת משהו ביורובה Yoruba . ג'יבולה וכבוד שר התחבורה הם מעם היורובה. עם מפואר בן אלפי שנים שמונה בערך 35 מיליון מבני העם הנפלא הזה, שחיים בעיקר בניגריה, אך גם בכמה מדינות במערב אפריקה. יש להם מסורת של שנים לדבר יורובה אחד עם השני וזה מקשה עליי להבין את תוכן השיחה, כיוון שאני לא מדבר יורובה. השר מזמין אותנו להיכנס ואחרי הברכות והקידות המתבקשות מהמעמד, אני מתיישב על ספה סמוכה ומאזין לשיחה שמתנהלת במשרד.
פרופסור שאקאלה מציג אותי כחבר טוב מלונדון, מה שאמור לתת לגיטימציה לנוכחות שלי. מובן שאני לא שואל את כבוד השר והפרופסור במה מדובר, כיוון שכבוד השר עוד עלול לחשוד בי שאני מעוניין לדעת במה מדובר וזה נחשב כאן לעלבון, ואפילו לחוצפה.
מדי פעם הם משחררים תרגום לאנגלית. כבוד השר והפרופסור מנהלים שיחה על מצבה העגום של חברת התעופה הלאומית של ניגריה
Nigeria Airways.
בשנת 1987 השעתה IATA את חברת התעופה מהמסלקה הבין לאומית, מה שלא אפשר יותר לניגריה איירווייז למכור כרטיסים של חברות תעופה אחרות. מספר שנים קודם לכן, החליט שר תחבורה קודם, איש צבא ופוליטיקאי מכובד, לוותר על העבודה הטובה שעשו Oyinbo (אנשים מקולפים ביורובה) המקצוענים של KLM בתפעול של חברת התעופה הניגרית ושל ניהול הטרמינל החדש על שם מורטאלה מוחמד, ושלח אותם חזרה לאמסטרדם. היו שתי סיבות לכך שכבוד שר התחבורה שלח את צוות המקולפים של KLM להולנד. אחת, הצוותים הניגרים יכולים לעשות עבודה טובה לא פחות מהצוותים של המקולפים של KLM ואולי אפילו טובה יותר. השנייה, ההולנדים באו מהולנד, ולכן זה רק סביר להחזיר אותם להולנד.
וכך, חברת התעופה הניגרית החלה לצבור הפסדים וחובות הרבה מעבר להכנסות, שזה דבר מקובל ולא יוצא דופן כלל, אלא שבמקרה הזה, כשהמטוסים של החברה הגיעו לאירופה, הם קורקעו ונמכרו לכיסוי החובות של החברה הניגרית. התנהלות גסה ולא מנומסת של אירופאים מקולפים, שלא מבינים את ניגריה בכלל. לאור ההתנהלות חסרת הבושה של המקולפים מאירופה, אומר פרופסור אוגונלייה שאקאלה, שהאירופים לא הגונים ומשתמשים בשיטות מרגיזות ומתסכלות.
הפרופסור כועס ופולט, איך זה שקולומבוס גילה את אמריקה, אם היו שם כבר מיליוני אנשים לפניו? וקולומבוס עוד חשב שזו הודו. איזו בורות.
הפרופסור מסביר לכבוד השר שכל הבעיה של חברת התעופה הניגרית הייתה נפתרת, אם הייתה בניגריה שיטת כתב ניגרי. בעוד שבתרבויות שונות התפתחו שיטות כתב שונות לפני אלפי שנים, כדי לשפר את התקשורת בין אנשים או בין עמים, בניגריה זה היה מיותר. אנשים וכפרים בניגריה הסתדרו יפה מאוד גם ללא כתב. גם בגלל שהם אנשים תקשורתיים מאוד ותמיד מצאו פתרונות בלי כתב, וגם בגלל שלא היה להם על מה לכתוב. מאוחר יותר שאלתי את הפרופסור לפשר הכתב הניגרי, והוא ענה לי שלמעשה לניגרים לא היה כתב משתי סיבות: אחת, שהם לא ידעו לכתוב, והשנייה, שהם לא ידעו לקרוא.
פרופסור שאקאלה מסביר לכבוד השר מה כוונתו, ומשתף את כבוד השר בכמה מזיכרונות הילדות שלו בכפר ליד אוגבומושו. הוא מגלה לכבוד השר שבכפר שלהם הייתה כבר אז טכנולוגיה מתקדמת שאפשרה להם לטוס במהירות ובזול, בעיקר ללונדון. הפרופסור מרחיב ביתרונותיה של הטכנולוגיה הייחודית הזו. ראשית, אין צורך במטוסים וגם לא בדלק יקר ומזהם. עלות התפעול נמוכה מאוד, ובעיקר לא צריך טובות מהמקולפים מאירופה. הפרופסור מעביר ביקורת קשה על השיטה של המקולפים, שמאלצת אותנו להשתמש במטוסים רק כדי לעבור מרחקים גדולים. הוא אומר שזו טכנולוגיה לא יעילה ויקרה מאוד שמאלצת את ניגריה להיות תלויה בגחמותיהם של המקולפים. כבוד השר מאזין בקשב רב. הוא שואל את הפרופסור איך אפשר להשתמש בטכנולוגיה מהכפר ליד אוגבומושו לטובת ניגריה כולה.
הפרופסור: "כבוד השר, זו הבעיה! לא הייתה לנו שיטת כתב, ולכן אין לנו רקורד של פרטי התהליך שנדרשים לטכנולוגיה הזו." הפרופסור נזכר באירוע שראה בילדותו – אחד מזקני השבט המכובדים ,אולי אפילו הצ'יף בכבודו ובעצמו, העלה עשן מתוך אש מיוחדת, כאשר גם לעשן יש תכונות מיוחדות. ואז, תוך רגע נעלם הצ'יף בתוך העשן. אחרי רגע או שניים חוזר ומופיע הצ'יף מתוך העשן. הפרופסור מספר שהוא היה אז ילד קטן, אבל הוא זוכר היטב את הצ'יף מספר שהוא היה בלונדון וחזר. פשוט ובלי סיבוכים. אחרי שאנחנו עוזבים את משרדו של שר התחבורה הפדראלי, אומר לי מומחה התעופה, פרופסור אוגונלייה שאקאלה: "חבל מאוד שלא הייתה אז שיטת כתב באוגבומושו." הוא אומר: "אם היה כתב, אפשר היה לתעד את כל הפרטים והתהליך של הטכנולוגיה המופלאה הזו של הצ'יף מאוגבומושו לטובת הדורות הבאים בניגריה בפרט ובאפריקה בכלל. ומי בכלל צריך את המטוסים של המקולפים האלה.