top of page

אבטיחים בבודיג'ה BODIJA

 

אבופפו תמיד מספק תלונה כזו או אחרת, כדי לשמר עניין בחיים. אחת התלונות המקוריות שלו, שלא לומר אורגינלית, הייתה: למה אין אבטיחים באיבאדאן Ibadan ? זה מה שהוא שואל אותי סתם כך באחד הערבים. בדרך כלל התלונות של אבופפו באות בערב. מאותו הערב שבו אבופפו מתלונן בעניין האבטיחים, קרויות אוזניהם של דיירי הרווקייה, כפי שמכונה הצימר בניגריה, לקלוט כל פיסת מידע בקשר לאבטיחים בדרום מערב ניגריה.

 

וכך, שמועות שונות מתעופפות ללא כיוון מסוים על חווה חקלאית ניסיונית של הולנדים מקולפים, שמנסים לגדל אבטיחים אי שם ליד אוגבומושו Ogbomosho. שום דבר לא עובר מהר יותר משמועות בניגריה, בעיקר שמועות מרעננות על אבטיחים. אחרי חקירה מאומצת אבופפו מצליח להשיג אבטיח חיוור, שלא הזכיר לנו כלל אבטיחים אדומים מהעמק. למעשה, אבופפו היה מאוכזב כל כך מהאבטיח, ששקל להפסיק לטוס עםKLM . את האבטיח הוא כבר לא אכל. במקום לאכול אותו הוא לקח כמה גרעינים ושם אותם בחצר מאחורי הרווקייה. אבופפו מספר לי, שהוא ניקה מעשבים שטח קטן מאחורי הרווקייה בבודיג'ה הישנה Old Bodija וביראת כבוד הניח באדמה את זרעי האבטיח.

 

באופן כללי – אומר אבופפו – אני מתנגד למונח 'עשבים', כיוון שיש בזה עלבון וזלזול בצמחים רגילים בכלל ובצמחים מקומיים בפרט. בהגדרה "עשבים שוטים" אלו צמחים חכמים שצומחים באזור המחיה שלהם, אלא שהם עושים זאת בניגוד מוחלט לרצונם של 'בעלי הגינה'.

 

למעשה, ל"שוטים" האלו יש פרחים ופרי והם צומחים ללא עזרה מצידנו, כיוון שזה אזור המחיה שלהם. אבל כיוון שבעלי גינות לא אוהבים את הצמחים הללו, הם קוראים להם "עשבים שוטים", אך הם לא "שוטים" בכלל. כאשר יועצים מתכננים נוף או גינה, עדיף שישתלו ויזרעו צמחים מקומיים ולא יביאו צמחים שהחרקים והציפורים לא מכירים. צמחים מיובאים גורמים לבלבול במערכת האקולוגית. מתסכל, מסכם אבופפו.

בימים ההם ניגרי טוב לא שתל פרחים בגינה לא מאחור ולא מקדימה, לשום מטרה, לא ליופי ולא לקישוט. בעיקר לא לקישוט. ניגרי טוב וחכם, אם יש לו קצת קרקע, ישתול תירס, קסבה, פופו ואולי גם אבטיחים. אם יש לניגרי קצת קרקע, הוא ישתמש בקרקע למטרה מועילה וחשובה. אחרי הכול זו ניגריה, ולא איזו ארץ של אנשים מקולפים Oyinbo. בניגריה מנצלים את השטח לגידול מזון, כדי לשרוד, כדי לחיות! ואוכל חשוב יותר משושנה צחורה. באירופה, ארץ המקולפים, המטרה היא לחיות טוב יותר! אוכל יש בחנויות, לכן בגינה יש פרחים.

 

בניגריה המטרה החשובה ביותר היא לחיות! ההבדל בין "לחיות" לבין "לחיות טוב יותר" הוא הבדל עצום. עולם שונה, כמעט הפוך. ערכים שונים בכל התחומים.

 

בחזרה לאבטיחים. במערב ניגריה הכול גדל מהר. הלחות גבוהה, חם וטרופי. למשל, באחד הימים המגירה במשרדי לא נפתחה. התברר שמאחד החיבורים יצא שורש או ענף. מפחיד.

 

הגשם באזור איבאדאן הוא חזק ורק מי שגדל שם יודע מתי הוא בא ואיך הוא מתנהג. השמיים כחולים ונקיים, חם, ולפתע קופצים עננים שחורים ושופכים מים. זרעי האבטיח נבטו מהר מאוד, אבל לשם ביטחון ביקשתי ממדאם אפוננו  APUNANWU הטבחית, להשקות קצת את הנבטים בצוהריים, כדי שלא יתייבשו בחום. זה חשוב מאוד. אני סומך על מדאם אפוננו שתשקה את הנבטים בכל יום בסביבות הצוהריים, בערך.

מאדאם אפוננו היא אישה עבה, מסורה ועובדת קשה בניקיון הבית ובהכנת אוכל בסטנדרט גבולי. היא מומחית ובעלת ניסיון רב בהכנת אוכל, שרק בתנאים מסוימים הוא גם אכיל. העבודה ברווקייה לא קלה למדאם אפוננו. יצרני הדלתות לא התחשבו במידותיה של מדאם אפוננו, כשהם תכננו את הפתחים של הדלתות, והיא משתחלת בקושי במעברים מחדר לחדר. חלק מהמידות של מדאם אפוננו מושפעות באופן כזה או אחר מהרגלי הטעימה שלה. כטבחית מנוסה ואחראית היא השתדלה מאוד להימנע מאוכל טעים, ולכן טעמה את התבשילים בזמן ההכנה ואחרי ההכנה, כפי שעושים שפים גדולים.

מדאם אפוננו נזקקת ללא פחות מחמישים אחוז מהאוכל שהיא מכינה, כדי לוודא שהאוכל לא טעים. לפעמים ובחוסר ברירה, כשהאוכל יוצא טעים במקרה היא טועמת מאה אחוז מהאוכל, וכך מתפתחת מדאם אפוננו לממדים מרשימים, שלא לומר מבהילים. המידות של מדאם אפוננו יצרו יתרונות שונים, במיוחד כשאפוננו הולכת לשוק, ובמיוחד בשוק של דובה Dugbe (לא מבטאים את הגימל). נשות השוק, חלקן במידות משלהן, יהססו מאוד לפני משא ומתן אגרסיבי עם מדאם אפוננו. צריך לזכור, שכל רכישה באיבאדאן ולו הקטנה ביותר, כפופה למשא ומתן ארוך ומייגע שעל פיו נקבע המחיר. אבל עם אפוננו היה למשא ומתן אופי ידידותי והיה מרגש להבחין שנשות השוק מכבדות את מדאם אפוננו בשל מידותיה הטובות. למה לקחת סיכון מיותר.

 

בכלל, מדאם אפוננו היא אישה אינטליגנטית – זאת אומרת שיש לה יכולת הבנה טובה. היא רודפת אחרי כל ג'וק שהיא רואה, כאילו הוא ממבה ירוקה. אבל היא לא מבינה איך הג'וק חוזר אחרי שהיא כבר מעכה אותו כמה פעמים. כבר חודשיים שהיא מועכת את הג'וק הזה ובכל יום הוא קם לתחייה וחוזר.

אבופפו מספר לה כך: ג'וקים קיימים כ-320 מיליון שנים. הם מוצלחים כל כך שהם מצליחים לשרוד בסביבות שונות, מהקוטב ועד קו המשווה. לצורך השוואה, בני אדם כמונו קיימים בערך מאתיים אלף שנים. מעט מאוד באופן יחסי לג'וקים, מה שמראה שהג'וקים מצליחים לשרוד אפילו מול האויב הגרוע ביותר שלהם, האדם. מדאם אפוננו פוקחת עיניים. אבופפו אומר לה שאנשים נלחמים בג'וקים שנים רבות, מלחמות כימיות וביולוגיות, שעולות מיליארדי דולרים, ולא מצליחים לחסלם. הם יותר מדי מוצלחים. יש אומרים שהם מהבודדים שישרדו מלחמה גרעינית. אבופפו אומר, שאפילו אם ייקחו את מאה המדענים המוכשרים ביותר, יתנו להם עשר שנים ומאה מיליארד דולרים, הם לא יצליחו לייצר ג'וק חי. הג'וקים יותר מדי מתוחכמים ומורכבים. צריך לתת להם את הכבוד שמגיע להם. מדאם אפוננו בהלם. 

 

בדרך כלל אני מגיע לרווקייה לארוחת צוהריים בסביבות השעה אחת. זה היה ביום חמישי, יצאתי מהמשרד ובדרך אומר לי הנהג שהוא רואה ענן עצבני חשוד. הנהג אומר שהוא מכיר את הענן הכבד הזה טוב, ושהענן הזה היה כאן לפני שלושה שבועות וכבר אז הענן הזה לא מצא חן בעיניו. ועכשיו הענן הזה נראה מפחיד עוד יותר. הנהג מבין טוב מאוד בעננים כבדים, ומכיר חלק מהם אישית. הנהג הזה נולד ארבע פעמים בחסות האביקו Abiku  הג'וג'ו שגורם לילדים קטנים להיוולד, למות ושוב להיוולד, כך כמה פעמים, עד שהג'וג'ו מרוצה מהתוצאה.

 

בלי הקדמות מיותרות הענן השחור והכבד שופך את הסחורה שלו על בודיג'ה. מבול רוגז ורועש ניתך מכל כיוון. הרעש מהגשם שניתך על גג המכונית לא מאפשר לי לשמוע כלום פרט לרעש. תוך דקות הכביש מלא בזרימות חזקות, צידי הכבישים נשטפים, המדרכות הופכות לנחלים. קשה לצאת מהמכונית במבול כזה.

 

מגיעים לבית, אני הולך ישר למטבח. מדאם אפוננו לא במטבח. התחלתי לחפש אותה ולקרוא לה: מדאאאם...! מדאאאאם...! מדאאאם...! ואין מדאם. אני מתחיל לדאוג. מדאם אפוננו תמיד נמצאת במטבח, טועמת את האוכל שהכינה. בלי משים אני מרים את הווילון במטבח ורואה אותה.

 

המדאם עומדת בחוץ, במבול נורא, מעל הנבטים של האבטיח ההולנדי, ספוגה במים, מחזיקה בידה השמאלית קומקום כחול מפלסטיק ומשקה את נבטי האבטיח. חשוב מאוד שלא יתייבשו.

 

וזה סוף הסיפור.

 

אלא שמדאם אבופפו נאלצה לנסוע אל משפחתה במדינת אנמברה State Anambra וזה אילץ אותי להשקות את הנבטים כל יום בצוהריים.

 

תוך ארבעה ימים התייבשו הנבטים ונבלו. אתה חייב להשקות את הנבטים גם בגשם. זה בשביל הג'וג'ו JUJU .

Wahala NaWow.

bottom of page