צדק מיידי במוֹקוֹלָה
את הצרחה הזו לא אשכח לעולם. "אולההה!!! "OLEHHHH אישה גדולת גוף צרחה בשּוק של מוקולה Mokola, אולההה!!! לא הבנתי את המילה, אבל ידעתי שמשהו רע קרה. כשראיתי את התגובה של הנהג אולהבודה Olabode הבנתי שזה משהו איום. "מה הולך כאן?" שאלתי את אולהבודה, שבקיצור קוראים לו בודה Bode. "קודם כול, בוא נסתלק מכאן," אמר לי בודה. ברחנו במהירות בלתי אפשרית, עד שהגענו לבודיג'ה Bodija.
כמה ימים מאוחר יותר סיפר לי בודה מה קרה. "בכל קהילה בעולם יש חוקים ותקנות, ובמערכת הצדק המסורתית באיבאדאן Ibadan יש הליך שנקרא צדק מיידי Justice Instant ", מסביר בודה, "דוגמה למקרה שבו 'צדק מיידי' נדרש לכל הדעות, בדרום ניגריה כמובן, היא גנב שנתפס בשּוק. במיוחד בשּוק של מוקולה שבאיבאדן."
הכול מתחיל כשאשת שוק, שהיא במקרה גם אושיית שוק במוקולה, מתחילה לצרוח: "אולההה!! אולההה!!" שפירושו ביורובה: גנננב! בעקבות הצרחה, השוק נכנס מייד לרתיחה. אף אחד לא יודע מה קרה, מה היה, מי גנב, מה נגנב ואם בכלל נגנב משהו, אבל כולם נכנסים לפאניקה ולהיכון. הצרחות האלה מקפיאות דם. כולם, לאורכו ולרוחבו של השּוק, יודעים שבקרוב יישפך כאן דם, ואף אחד לא מעוניין שזה יהיה הדם שלו. מה עוד, שכולם בשוק מבינים, זה שסופו של האירוע הדרמטי הזה הוא 'צדק מיידי'.
מה זה אומר? אני שואל את בודה. בדרך כלל זה אומר בפשטות ששורפים את הגנב: מלבישים עליו צמיג משומש ומדליקים, הוא עונה, אומנם כלל לא ברור אם האיש הוא באמת הגנב או אם האיש הוא בכלל זה שהמדאם הצביעה עליו בזמן שצרחה, אבל צדק חייב להיעשות מייד, וחשוב יותר, להיראות מייד.
אני מנסה לעכל את דבריו של בודה. המעשה הזה יזעזע כל אדם שלא מכיר את מערכת הצדק המיידית הזו, בעיקר אם הוא מגיע ממקומות שבהם מערכת הצדק טוחנת שנים ארוכות מקרה פעוט כזה או אחר. ברור לכל אווה ולכל אדם, במורד ובמעלה השוק, שאף אחד לא באמת יודע אם הלפיד האנושי הוא הגנב. לצורך העניין זה אפילו לא אומר שנגנב משהו. הכול פשוט ביותר: מה שמתחיל באולההה!! אולההה!!" נגמר בלפיד אנושי ונחשב לצדק מיידי.
זו השיטה, זו מערכת הצדק המסורתית שעובדת כך כבר שנים או לפחות זה מה שנשות השוק של מוקולה מאמינות.
בדרך כלל תגובת השוק תלויה גם במעמדה של הצורחת בשוק, בודה ממשיך להסביר, "אם היא אשת שוק מכובדת וכבדה, לא תהיה אפילו הפוגה קלה בין הצרחה לבין תגובת ההמון. שאר נשות השוק יצטרפו אל הצורחת ללא כל היסוס, וזה אומר שאין ספק בכך שחייבים לתפוס גנב כלשהו ולשרוף, לא חשוב מה.
ואז, לפני שמישהו בכלל קולט מה-מי-מו כבר מתארגנת קבוצת רודפים, שלא לומר ציידים, שמתחילה לרדוף אחר צעיר מסכן כלשהו. מן הסתם סביר להניח, שלצעיר הזה אין רבע מושג למה רודפים אחריו, אבל הוא יודע היטב את המשמעות של המרדף ומה יקרה לו אם ייתפס. אז מה שקרה זה שלרודפים התברר מייד שהצעיר הוא בחור זריז, גמיש, מהיר וכנראה גם לא כסיל, בודה מדגיש, ואחרי כמה פיתולים ופינות בסמטאות השוק, לא רחוק מרחוב באדבו Gbadebo הם איבדו אותו.
בינתיים, תוך זמן קצר, לחבורת הציידים כבר יש מנהיג, הלא הוא כבוד השופט אדהבאמבה Adebamgbe. מובן ש אדהבאמבה הוא לא באמת שופט, ולמעשה, אין לו כל ידע בענייני חוק, פרט לחוקי השוק במוקולה. הוא מכנה את עצמו שופט, כי הוא מחבב את התואר הזה.
אז כשצורחים אולההה!! אדהבאמבה מתייצב מייד למשימה, וכל מי שמכיר אותו יודע שהוא לא מאבד גנב. זו לא אופציה אצל אדהבאמבה. ראשית, אם הוא ייאבד גנב, יהיה בזה משום זלזול בכבודה של הצורחת בשוק של מוקולה. שנית, איבוד גנב יפגע מייד במעמדו של כבוד השופט אדהבאמבה עצמו בשוק והוא, כמובן, לא יכול להרשות לעצמו מבוכה כזו, כיוון שהוא עצמו מתפרנס ממסחר קטן בשוק. הוא הרי לא מתפרנס ממשפט.
אלא שלמרות מעמדו של כבוד השופט אדהבאמבה בשוק של מוקולה, הצעיר הזריז שנרדף נעלם בסביבות רחוב באדבו Gbedebo, מה שהביך את כבוד השופט. אדהבאמבה בחן את כל הכיוונים, מתוסכל וכועס. אין מצב שהוא חוזר אל השוק בלי הגנב.
לפתע הגיח תיש קטן מפינת הרחוב שממנה חמק הצעיר. כבוד השופט אדהבאמבה טוען שהוא קלט מייד שהתיש מתנהג באופן חשוד וצעק: 'זה הוא! זה הגנב!' והצביע על התיש הקטן. הוא גם משוויץ בפני כולם ואומר על התיש 'אין סיכוי שהוא היה יכול לעבוד עליי' וזה נכון, כולם יודעים שאי אפשר לעבוד על כבוד השופט אדהבאמבה. לפחות זה מה שהוא מספר למי שמוכן לשמוע. אז אדהבאמבה עצר את התיש הקטן והביא אותו אל מרכז השוק של מוקולה, שם הוא אתגר את התיש והחל לחקור אותו. הוא, כבוד השופט אדהבאמבה, שאף אחד לא יכול לעבוד עליו, האשים את הגנב, שבעזרת הג'וג'ו JUJU הוא נהפך לתיש. ואז לא היסס להטיח בו: אתה חושב שאתה יכול לעבוד עליי? הא? אני כבוד השופט אדהבאמבה!
כבוד השופט לקח את התיש הקטן אל הצורחת בשוק, לזיהוי הגנב. אחרי הכול איש אינו רוצה להעניש חף מפשע בטעות, ולכן חייבים לוודא מעבר לכל ספק שמדובר בגנב האמיתי. המדאם הצורחת מהשוק, המכובדת והכבדה, האזינה ברוב קשב להסבר של כבוד השופט אדהבאמבה, ושמעה ממנו בדיוק איך הצעיר, באמצעות הג'וג'ו, הפך לתיש, כדי להתחמק ממנו, מהשופט וממערכת הצדק. היא בחנה מקרוב את התיש ואמרה: 'כן, גם אני חושבת שזה הוא, הגנב'. ומייד פסקה בביטחון: 'כן, יש להם אותן העיניים ואותו הריח'.
בשלב הזה כבוד השופט אדהבאמבה כבר ארגן לגנב משפט במרכז השוק, לעיני ההמונים שהתגודדו סביבו. הוא נזף בתיש ודרש ממנו שיודה בכך שהוא הגנב, ושרק כדי להינצל הוא נהפך לתיש בעזרת הג'וג'ו. סביר להניח, שאפילו תיש קטן ייכנס להלם מעצם האינטראקציה עם כבוד השופט אדהבאמבה. מכל מקום מה שאדהבאמבה הצליח לחלץ מהתיש לנוכח משפט השדה שערך לו במרכז השוק, היה מממההההה אחד ארוך, שהספיק לכבוד השופט להכריז מול הקהל: התיש מודה באשמה!
ככה זה, כל מי שמכיר את אדהבאמבה יודע שהוא לא מאבד גנב. זו לא אופציה אצל כבוד השופט אדהבאמבה. אז אחרי ה'מממההההה',ממשיך בודה, מישהו מתוך ההמון רץ להביא צמיג ישן ונתן לכבוד השופט. וזה, הלביש את הצמיג על התיש והדליק אותו. הם קוראים לזה 'צדק מיידי'.
זו השיטה, זו מערכת הצדק המסורתית שעובדת כך כבר שנים, או לפחות זה מה שנשות השוק של מוקולה מאמינות.
נורא, אני מביע את הזדעזעותי בפני בודה "ככה זה בחיים," הוא עונה לי, "ברגע שאנחנו נולדים – נותנים לנו עונש מוות".
וזה סוף הסיפור.
אלא שאחרי שבוע הופיע בשוק של מוקולה הבעלים של התיש. הוא התחיל לחפש את התיש שלו. הוא הסתובב כעוס לאורך ולרוחב השוק של
מוקולה, שאל וחקר, עד שמישהו סיפר לו על כבוד השופט אדהבאמבה.
הבעלים של התיש מצא את כבוד השופט אדהבאמבה, תפס אותו וגרר אותו אל מרכז השוק של מוקולה, הוא הלביש על השופט צמיג משומש והדליק אותו.
הם קוראים לזה 'צדק מיידי'. זו השיטה, זו מערכת הצדק המסורתית שעובדת כך כבר שנים, או לפחות זה מה שנשות השוק של מוקולה מאמינות.
אגב צדק, אחרי שנים של התוודעות למערכת הצדק המיידית המסורתית של דרום ניגריה, קראתי על מקרה מזעזע שבו תקפו שלושה עבריינים אלימים
ילדה בת שלוש עשרה ואנסו אותה באכזריות. השופט שדן בעניינם אמר עליהם שהם התנהגו כלפיה "כמו חיות".
כבוד השופט – חיות לא מתנהגות כמו בני אדם.