צדק מיידי במוֹקוֹלָה
את הצרחה הזו לא אשכח לעולם. "אוֹלֶההה!! (OLEHHHH!!!)" אישה גדולת גוף צרחה בשׁוּק של מוֹקוֹלָה (MOKOLA), "אוֹלֶההה!!"
לא הבנתי את המילה, אבל ידעתי שמשהו רע קרה. כשראיתי את התגובה של הנהג אוֹלהבּוֹדֶה ((OLABODE, הבנתי שזה משהו איוֹם.
"מה הולך כאן?" שאלתי את אוֹלֶהבּוֹדֶה, שבקיצור קוראים לו בּוֹדֶה (BODE).
"קודם כל, בוא נסתלק מכאן," בּוֹדֶה אומר לי. אז ברחנו במהירות בלתי אפשרית. עד שהגענו לבּוֹדִּיג'ה (BODIJA).
כמה ימים מאוחר יותר סיפר לי בּוֹדֶה מה קרה.
"בכל קהילה בעולם יש חוקים ותקנות, ובמערכת הצדק המסורתית באיבַּאדַּאן (IBADAN) יש הליך שנקרא 'צדק מיידי' (JUSTICE INSTANT)," בּוֹדֶה מסביר. "דוגמה למקרה שבו 'צדק מיידי' נדרש לכל הדעות, בדרום ניגריה כמובן, היא גנב שנתפס בשׁוּק. במיוחד בשׁוּק של מוֹקוֹלָה שבאיבַּאדַּאן."
הכל מתחיל כשאשת שׁוּק, שהיא במקרה גם אושיית שׁוּק במוֹקוֹלָה, מתחילה לצרוח "אוֹלֶההה!! אוֹלֶההה!!" שפירושו ביוֹרוּבָּה הוא: גנננב!
בעקבות הצרחה, השׁוּק נכנס מיד לרתיחה. אף אחד לא יודע מה קרה, מה היה, מי גנב, מה נגנב, והאם בכלל נגנב משהו. אבל כולם נכנסים לפאניקה ולהיכון.
הצרחות האלה מקפיאות דם. כולם, לאורכו ולרוחבו של השׁוּק, יודעים שבקרוב יישפך כאן דם, ואף אחד לא מעוניין שזה יהיה הדם שלו.
מה שעוד כולם בשׁוּק מבינים, זה שסופו של האירוע הדרמטי הזה הוא "צדק מיידי".
"מה זה אומר?" אני שואל את בּוֹדֶה.
"בדרך כלל, זה אומר בפשטות, ששורפים את הגנב: מלבישים עליו צמיג משומש ומדליקים," הוא עונה. "אמנם כלל לא ברור אם האיש הוא באמת הגנב, או אם האיש הוא בכלל זה שהמאדאם הצביעה עליו בזמן שצרחה, אבל צדק חייב להיעשות מיד, ויותר חשוב – להיראות מיד."
אני מנסה לעכל את דבריו של בּוֹדֶה. המעשה הזה יזעזע כל אדם שלא מכיר את מערכת הצדק המיידית הזו, בעיקר אם הוא מגיע ממקומות שבהם מערכת הצדק טוחנת שנים ארוכות מקרה פעוט כזה ואחר.
ברור לכל אווה ולכל אדם, במורד ובמעלה השוק, שאף אחד לא באמת יודע אם הלפיד האנושי הוא הגנב. לצורך העניין, זה אפילו לא אומר שנגנב משהו. הכול פשוט ביותר: מה שמתחיל ב"אוֹלֶההה!! אוֹלֶההה!!" נגמר בלפיד אנושי, ונחשב ל"צדק מיידי".
זו השיטה, זו מערכת הצדק המסורתית שעובדת כך שנים, לפחות זה מה שנשות השׁוּק של מוֹקוֹלָה מאמינות.
"בדרך כלל, תגובת השׁוּק תלויה גם במעמדה של הצורחת בשוק," בּוֹדֶה ממשיך להסביר. "אם היא אשת שׁוּק מכובדת וכבדה, לא תהיה אפילו הפוגה קלה בין הצרחה לבין תגובת ההמון. שאר נשות השׁוּק יצטרפו אל הצורחת ללא כל היסוס, וזה אומר שאין ספק שחייבים לתפוס גנב כלשהו ולשרוף, לא חשוב מה."
ואז, לפני שמישהו בכלל קולט מה-מי-מו – כבר מתארגנת קבוצת רודפים, שלא לומר ציידים, שמתחילה לרדוף אחר צעיר מסכן כלשהו. מן הסתם – סביר להניח שלצעיר הזה אין רבע מושג למה רודפים אחריו, אבל הוא יודע היטב את המשמעות של המרדף ומה יקרה לו אם ייתפס. "אז מה שקרה, זה שלרודפים התברר מיד שהצעיר הוא בחור זריז, גמיש, מהיר וכנראה גם לא כסיל," בּוֹדֶה מדגיש, "ואחרי כמה פיתולים ופינות בסמטאות השׁוּק, לא רחוק מרחוב בּאדֶבּוֹ (GBADEBO), הם איבדו אותו.
בינתיים, בתוך זמן קצר, לחבורת הציידים כבר יש מנהיג: הלא הוא כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה (ADEBAMGBE)." מובן שאדֶהבַּאמבֶּה הוא לא באמת שופט. ולמעשה, אין לו כל ידע בענייני חוק – פרט לחוקי השׁוּק במוֹקוֹלָה. הוא מכנה את עצמו שופט, כי הוא מחבב את התואר הזה.
אז כשצורחים "אוֹלֶההה!!" – אדֶהבַּאמבֶּה מתייצב מיד למשימה, וכל מי שמכיר אותו יודע שהוא לא מאבד גנב. זו לא אופציה אצל אדֶהבַּאמבֶּה. ראשית – אם הוא יאבד גנב, יהיה בזה משום זלזול בכבודה של הצורחת בשׁוּק של מוֹקוֹלָה. שנית – איבוד גנב יפגע מיד במעמדו של כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה עצמו בשׁוּק. והוא, כמובן, לא יכול להרשות לעצמו מבוכה כזו, כיוון שהוא עצמו מתפרנס ממסחר קטן בשׁוּק. הוא הרי לא מתפרנס ממשפט.
אלא שלמרות מעמדו של כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה בשׁוּק של מוֹקוֹלָה, הצעיר הזריז שנרדף נעלם בסביבות רחוב בּאדֶבּוֹ, וזה מביך עבור כבוד השופט. אז אדֶהבַּאמבֶּה בחן את כל הכיוונים, מתוסכל וכועס. אין מצב שהוא חוזר אל השׁוּק בלי הגנב.
"אז מה עושה כבוד השופט?" שואל בּוֹדֶה ומיד משיב בעצמו: "לפתע הגיח תיש קטן מפינת הרחוב שממנה חמק הצעיר. כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה טוען שהוא קלט מיד שהתיש מתנהג באופן חשוד, אז הוא צעק: 'זה הוא! זה הגנב!' והצביע על התיש הקטן. הוא גם משוויץ בפני כולם ואומר על התיש: 'אין סיכוי שהוא היה יכול לעבוד עליי.' וזה נכון, כולם יודעים שאי-אפשר לעבוד על כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה. לפחות זה מה שהוא מספר למי שמוכן לשמוע.
אז אדֶהבַּאמבֶּה עצר את התיש הקטן, והביא אותו אל מרכז השׁוּק של מוֹקוֹלָה. ושם הוא אתגר את התיש והחל לחקור אותו. הוא – כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה, שאף אחד לא יכול לעבוד עליו – האשים את הגנב, שבעזרת הג'וּג'וּ (JUJU) הוא נהפך לתיש. ואז לא היסס להטיח בו: 'אתה חושב שאתה יכול לעבוד עליי? הא? אני כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה!'"
"ומכאן," ממשיך בּוֹדֶה לספר, "כבוד השופט לקח את התיש הקטן אל אותה המאדאם הצורחת בשׁוּק – לזיהוי הגנב. אחרי הכול, איש אינו רוצה להעניש חף מפשע בטעות, ולכן חייבים לוודא מעבר לכל ספק שמדובר בגנב האמיתי.
"המאדאם הצורחת מהשׁוּק, המכובדת והכבדה, האזינה ברוב קשב להסבר של כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה, ושמעה ממנו בדיוק איך הצעיר, באמצעות הג'וּג'וּ, הפך לתיש – כדי להתחמק ממנו, מהשופט, וממערכת הצדק. ואז היא בחנה מקרוב את התיש, ואמרה: 'כן, גם אני חושבת שזה הוא, הגנב.' ומיד פסקה בביטחון: 'כן, יש להם אותן עיניים ואותו הריח.'
"בשלב הזה, כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה כבר ארגן לגנב משפט במרכז השׁוּק, לעיני ההמונים שהתגודדו סביבו. הוא נזף בתיש, ודרש ממנו שיודה בכך שהוא הגנב, ושרק כדי להינצל הוא נהפך לתיש בעזרת הג'וּג'וּ."
סביר להניח שאפילו תיש קטן ייכנס להלם מעצם האינטראקציה עם כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה. מכל מקום, מה שאדֶהבַּאמבֶּה הצליח לחלץ מהתיש לנוכח משפט השדה שערך לו במרכז השׁוּק, היה "מממההההה" אחד ארוך, שהספיק לכבוד השופט להכריז אל מול הקהל: "התיש מודה באשמה!"
ככה זה: כל מי שמכיר את אדֶהבַּאמבֶּה יודע שהוא לא מאבד גנב. זו לא אופציה אצל כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה.
"אז אחרי ה'מממההההה'," ממשיך בּוֹדֶה, "מישהו מתוך ההמון רץ להביא צמיג ישן ונתן לכבוד השופט. וזה, אדֶהבַּאמבֶּה, הלביש את הצמיג על התיש, והדליק אותו. הם קוראים לזה 'צדק מיידי'."
זו השיטה, זו מערכת הצדק המסורתית שעובדת כך שנים, לפחות זה מה שנשות השוק של מוֹקוֹלָה מאמינות.
"נורא," אני מביע את הזדעזעותי בפני בּוֹדֶה.
"ככה זה בחיים," הוא עונה לי, "ברגע שאנחנו נולדים – נותנים לנו עונש מוות."
וזה סוף הסיפור.
אלא שאחרי שבוע, הופיע בשׁוּק של מוֹקוֹלָה, הבעלים של התיש. הוא התחיל לחפש את התיש שלו. הוא הסתובב כעוס, לאורך ולרוחב השׁוּק של מוקולה, שאל וחקר, עד שמישהו סיפר לו על כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה. הבעלים של התיש מצא את כבוד השופט אדֶהבַּאמבֶּה, תפס אותו, וגרר אותו אל מרכז השׁוּק של מוֹקוֹלָה. הוא הלביש על השופט צמיג משומש, והדליק אותו.
הם קוראים לזה "צדק מיידי". זו השיטה, זו מערכת הצדק המסורתית שעובדת כך שנים, לפחות זה מה שנשות השׁוּק של מוֹקוֹלָה מאמינות.
___________________________________
אגב, אחרי שנים של התוודעות למערכת הצדק המיידית המסורתית של דרום ניגריה, קראתי על מקרה מזעזע שבו תקפו שלושה עבריינים אלימים ילדה בת שלוש-עשרה ואנסו אותה באכזריות.
השופט שדן בעניינם אמר עליהם שהם התנהגו כלפיה "כמו חיות".
כבוד השופט - חיות לא מתנהגות כמו בני אדם.