התיאטרון באיבאדאן Ibadan
אני מתגעגע לניגריה, ובמיוחד אני מתגעגע לאנשים בניגריה, למנטליות שלהם, לתרבות העשירה והנפלאה שלהם. אנשים נפלאים. יותר מעשרים שנים חייתי בניגריה עם אנשים שונים מעמים שונים שחיים יחד בערבוביה. כמו יורובה, פולני, האוסה, איבו, אפיק, אורואן, איג'ו, ביני, איביביו, אנאנג, אניימה, באושי, אקט, אטונג, איגאלה, אידומה, נופה, אורון, ועוד רבים. יש בי קצת מכל מיני מקומות ותרבויות עשירות בניגריה.
עשר שנים מתוכן חייתי באיבאדאן, העיר הגדולה של היורובה, אם מתייחסים ללאגוס כאל עיר של כולם. באיבאדאן חיים כ 5 מיליון תושבים, אבל למי שיודע איך נראית עיר, איבאדאן זה יותר מגה-כפר עם הרבה בתים כפריים, עם גגות פח חלודים וחומים, ניקוז עילי, ביוב יותר עילי, ושיטה לפיזור האשפה ברחבי העיר, כך שלא תתרכז במקום אחד, וכולם יוכלו להנות מהאשפה באופן שווה. ההגינות מחייבת.
בכל זאת יש ניסיונות לבנות באיבאדאן תשתיות עירוניות. אחד הפרויקטים שבנו בעיר היה תיאטרון שיותר מאוחר יוסב למרכז תרבות. התיאטרון תוכנן כבניין חצי עגול, ואמור לארח מופעים והצגות.
שרודר בן 61 הוא מנהל הפרויקט מטעם החברה. שרודר עם שורשים גרמנים, דייקן, דורש משמעת, הקפדה, מסירות והתמדה. הוא אוהב להדריך את הצוותים שלו וללמד אותם טכניקות בבניה. אחד התלמידים הטובים שלו, הוא מנהל עבודה בשם אדוואלה Adewale.
שרודר מספר לי, שבאותו היום הם היו צריכים לבנות קיר מעוגל. בתכנון, המדרגות עולות מהקומה הראשונה לשנייה, בצמידות לקיר החיצוני המעוגל. לכן, צריך לבנות קיר פנימי, מתחת למדרגות, שיסגור את החלל שנוצר שם. שרודר אומר שככה זה מתוכנן, וזה מה שהתוכניות מראות. לסגור את החלל מתחת למדרגות המעוגלות.
שרודר הוא אדם יסודי וקפדן. הוא מדגים לאדוואלה איך מניחים כל בלוק, עם זווית קטנה, כך שהקיר הפנימי מקבל צורה עגולה, במקביל לקיר החיצוני, שכבר היה בנוי.
ואז, אומר לו שרודר, אני הולך לשלפשטונדה Schlafstunde שלי, שזו מעין מנוחה או שינה אחר הצהריים אצל כל מיני טיפוסים כמו שרודר. שרודר מקפיד כל יום, בשעה 1300, ללכת לשלפשטונדה שלו, וזה מנהג שהוא גורר אתו כבר עשרות שנים.
רק לפני שהוא הולך, פונה שרודר לאדוואלה ושואל אותו, למי הוא מתכוון למסור את העבודה הזו. אדוואלה מציע את באבאטונדה BABATUNDE, (שפירושו ביורובה "אבא חזר") כיוון שהוא יודע ששרודר מכיר ביכולות המקצועיות הגבוהות שיש לבאבאטונדה מחד, אבל בעיקר כיוון שבשעה הזו אין בשטח אף אחד חוץ מבאבאטונדה.
כיוון שמדובר בבאבאטונדה, שהוא מאנשי המקצוע ששרודר מאוד מעריך, שרודר נשאר כדי לוודא שהקיר יהיה מושלם. ביחד הם מסמנים בעיפרון גס, על ריצפת הכניסה לתיאטרון, את הקו המעוגל שעליו באבאטונדה אמור להניח את הלבנות.
לצורך הדגמה, לוקח שרודר מספר לבנות ומניח אותן בקפידה, לבנה ליד לבנה, עם זווית קלה, לאורך הסימון. הוא שואל את באבאטונדה אם הוא מבין את העיקרון ומבקש ממנו להניח מספר לבנות עם זווית קלה. באבאטונדה מניח מספר לבנות וזה מניח את דעתו של שרודר.
שרודר מרוצה מבאבאטונדה ומתנדף לשלפשטונדה שלו.
באבאטונדה ניגש במרץ למלאכה. הוא מביא מספר לבנות ואט אט, שכבה על שכבה, ניתן לראות את הקיר מתרומם, לתפארת התיאטרון של איבאדאן. לבאבאטונדה חשוב לסיים את הקיר מהר כיוון שהוא יודע ששרודר מעריך מבצעים מהסוג הזה וכששרודר מרוצה הוא מחלק בונוסים.
חוץ מזה הוא חייב להיות מוקדם בבית היום, כי קרובי המשפחה של החתן המיועד של בתו באים לבקר את אשתו ואותו, והוא אמור לארח איתם, ולאכול איתם אגוזי קולה מרים. סימן לחיים מתוקים.
כששרודר חוזר לפרויקט בשעה 1700 הוא מופתע לראות קיר מושלם, לפני טיח.
אין ספק ששרודר מאוד מרוצה. הוא קורא לאדוואלה ומהלל ומחמיא לו על העבודה היפה.
אדוואלה מלא גאווה. אדוואלה יודע ששרודר תמיד מחלק בונוס, על עבודה מוצלחת. בונוס בשבילו, ובונוס לבאבאטונדה.
שרודר שואל – "איפה באבאטונדה?"
אדוואלה מתפתל ואומר לשרודר כך - "אהההה ... מאסטה ... (MASTER) ... יש כאן בעיה גדולה, מאסטה."
שרודר – "מה הבעיה?"
אדוואלה – "תראה מאסטה ... באבאטונדה תקוע בחלל מאחורי הקיר, מתחת למדרגות, ולא יכול לצאת."
ובכך מסתיים הסיפור.
אלא שמספר שנים מאוחר יותר, אני מבקר באזור, ומופתע למצוא שם את מנהל התיאטרון, והוא לא אחר מאשר באבאטונדה. מאוד שמחתי על הקידום שבאבאטונדה זכה לו.
שאלתי אותו אם הוא יכול לסדר לי כרטיסים להצגה הקרובה. באבאטונדה אומר שכרגע אין כרטיסים לפחות שבועיים קדימה.
יותר מאוחר הוא מגלה לי, שלמעשה, אין כרטיסים שנתיים קדימה, כי אין שם פעילות.
המושל החדש החליט לא להשלים את בניית התיאטרון, שהתחיל המושל הקודם. הוא לא ייתן למושל הקודם להנות מקרדיט על בניית תיאטרון! מה הוא פראייר?
אז בינתיים, באבאטונדה משתמש במקום כדיר עיזים לעדר שלו, ובשטח שלפני התיאטרון הוא מגדל קסבה, ומדי פעם לועס אגוזי קולה מרים. שהחיים יהיו מתוקים.